שירים: 
לו
ריק
גן של שדים
ילד קטן חולם
העולם הוא אחי


אשה אחת בששה דורות - סיפור


מאמרים:

למצוא חדש בישן ובשגרתי
לחפור ולגלות עוד שכבות
מחוץ לבית

 


שירים ישנים ממגרה ישנה

 
 
 
לו

לו הייתי כושי ההולך בין עצים ואריות,
לו הייתי לוחם המת על הקדוש לו,
לו הייתי הרפתקן הדולק אחר אוצרות זהב,
לו הייתי חייל בליגיון הזרים החי בסכנת תמיד,
לו הייתי בעל עסק מפוקפק,
לו הייתי מרגלת אקזוטית,
לו -
 

חפצתי לחיות הכל, להחליף עורי מדי הכירי האיש,
לחיות את הגוונים הדקים ביותר,
את הכל לחבק,
את הכל להיות.
להיות עד גסות, עד בשר, עד תהום.
לאהוב עד שיפלה,
לאהוב בעדנה שמימית,
להיות זכה ורכה,
להיות בשר ולהיות רוח.
  

 
 
 
 

ריק
 

בן אדם ריק מגשמיות
נושך בבשר הרוח,
נפץ הלעיסה מהדהד
על כתלי חדריו הריקים -
וימש האין -
 

מביט מבעד לקרום עיניו החלולות,
חוזה ברגליים נבובות,
ובית חזה נקוב,
לוקק אד ניגר כמי דם,
געגועים חותכים של הווה ריק -
לעתיד נעלם.
 

בן אדם ריק -
מתמלא באלוהים.


 
 
 
גן של שדים
 

גן של שדים
גידלתי בחצר האחורית.
 

השקתי אותם בדמעות,
זיבלתי אותם בדמי,
והם צמחו והתענקו עד שאיימו להורגני.
 

עמדתי מולם כנידונה לגרדום,
ואז הם החלו לשיר. 

.

 
 
ילד קטן חולם
 

ילד קטן חולם שהוא ישנה את העולם,
ילד מבוגר חולם שהוא
ילד קטן החולם שהוא ילד מבוגר החולם שהוא
ילד קטן המשנה את העולם.
 

ילד קטן חולם מעשים
ילד מבוגר חולם מוות
ילד מת חולם שהוא ילד חי.


 
 
העולם הוא אחי

 

העולם הוא אחי,
אם-אב אחד הוליד אותנו,
על וו הדלת תלוי שלט
ועליו שם משפחה יחיד.
ינקנו מאותם שורשי אדמה,
הוגנו על ידי אותו צבא,
כששמיכת תכלת ושמש מחממת ממעל,
וכדורי זיכרונות משותפים
מנתרים על יריעת טרמפולינה מתחת,
צוהלים לרמזי הלצות עתיקות.
 
 

לב שלי קולט קצב לך שלך
ושלך את שלי.
אני יודע את מערומיך
ואתה את שלי.
אני מקלל
אתה מנבל.
ושנינו מוחלים.
אני משבח
ואתה מהלל
ושנינו גאים.
אתה תשאיל לי,
ואני אלווה לך,
אתה תקשיב לי,
אני אאזין לך,
ושנינו עשירים.
 

אך אתה תשקיף אל מותי,
ואני לא אחזה במותך.

 


 אשה אחת בששה דורות


לפני למעלה ממאה שנה חיה גיטה בעיירה קטנה ברוסיה. היא היתה אשה גוצה, מוצקה, ראשה מכוסה במטפחת צבעונית גדולה ופניה קשות כאבן. כולם יראו מפניה. בעלה  סחר בחפצים ישנים ומילא את עגלתו הרתומה לסוס זקן מכל הבא ליד ובקושי הוציא את לחמו. גיטה בילדותה אהבה לספר סיפורים לאחיה ולאחר נישואיה הקשיבה בשקיקה לסיפוריו של בעלה לאחר סיבוביו בכפרים. היא גידלה 3 ילדים שנותרו מ-10 ילדים.
 
אחת מבנותיה של גיטה, פרל, נישאה בגיל 15 לנער בן גילה. חייהם היו צנועים אך מספקים. בשעות הפנאי הוא ניגן בכינור ואילו היא חיברה מילים למנגינות שחיבר. האב נפטר במפתיע בגיל צעיר ופרל נותרה אלמנה מרודה. כדי לפרנס אותה, הבנים והבנות שהגיעו לגיל הבגרות פרנסו את המשפחה בדוחק. הילדים מאוד כיבדו את אמם האלמנה החולנית וגם ביצעו את רוב עבודות הבית. הם העריכו את תקיפותה ואת יכולתה לנהל את המשפחה למרות העוני.
 

הבנות של פרל עלו לישראל עם קום המדינה לאחר שעברו את מוראות מלחמה העולם. אחת מהן נישאה לאיש שהפך לימים לתעשיין עשיר ומפורסם ואילו האחרת, טובה, נישאה לבעלה בעל עסק שירד מנכסיו מייד כשעלה לארץ ועבד בעבודות מזדמנות. החיים בארץ עם פליטים כמוהם מכל קצווי העולם היו קשים. טובה ציפתה מבעלה ומילדיה שיהיו צייתנים כמו שהיו היא ואחיה, אך הילדים הצברים היו חוצפנים ומרדנים. היא רבה אתם כל הזמן כדי שיעשו מה שחשבה שהוא נכון, כעסהכ שלא תמכו בה, ודרשה שיעבדו מייד עם תום לימודיהם. בבוקר קראה ספרות יפה וכתבה שירים וסיפורים קצרים והקריאה אותם לילדיה קצרי הרוח.
 
אחת הבנות, רינה, עזבה את הבית באמצע לימודיה בתיכון וחיה בחדרון קטן בשרון. היתה זו תקופה של שנות ה-60. היא היתה לבושה כהיפית ולמדה ספרות ופילוסופיה תוך כדי עבודה כעוזרת בית. כתבה סיפורים שונים, ושלחה אותם להוצאות אך אף אחד לא פרסם אותם. היא נישאה והתגרשה 3 פעמים. היא טיפחה את ילדיה, היתה רכה כלפיהם, מפנקת מדי מתוך חשש להיות קשוחה  כאמה וסבתה, ועבדה בעבודות מזדמנות כדי שתוכל לקנות את כל מה שהילדים רצו. אבל נגררה למריבות במקומות העבודה ונאלצה להחליף מקום עבודה מדי שנתיים. בדרך כלל העדיפה להיות לבדה עם ספריה.
 

בתה רותם למדה תרגום ותרגמה הרבה מאוד ספרים, אך לא כתבה דבר בעצמה. מדי פעם השתתפה כשחקנית בתיאטרון קהילתי. היא נישאה למנהל במפעל גדול וגם ילדיה זכו לפינוקים .
 

 רומי, בתה הצעירה של רותם, היתה ילדה רעשנית ומצחיקנית וחברותית. היא השתתפה בחגיגות בית הספר וביימה מחזות עם ילדים מהשכונה. בבגרותה כתבה סיפורים ומחזות שזכו לפרסום רב בעולם. וכן גם לימדה באוניברסיטה ספרות ודרמה. היה לה המון כריזמה וידעה להלהיב קהל רב שהגיע להרצאותיה. היא הכירה במאי ידוע באחת ההצגות בהן השתתפה ונולדו להם 2 בנות.
 
בחדר השינה שלה בבית המפואר רומי הציבה את תמונותיהן של כל בנות המשפחה על הקיר ממול לראשה, תמונות בשחור לבן של הסבתא רבא וסבתא רבא רבא שראשן עטוף במטפחת, רינה בלבוש ההיפי, ורותם אמה  בחליפה השחורה המהודרת שלה. כל  לילה עם כניסתה למיטה בחדר השינה היא  מביטה בתמונות הנשים שכל אחת מהן כללה את הגלגול הקודם של אמה  כבובות בבושקה בדרך חדשה וחכמה יותר  מאימותיהן ומודה בפני כל אחת ואחת מהן שהואילו להיות הגלגולים המפרכים שלה ואפשרו לה את האושר והעושר של חייה היום.

 


למצוא חדש בישן ובשגרתי

 


לא חייבים לנסוע לקצה העולם כדי למצוא את החדש. ההתחדשות האמיתית היא כאן, בישן.  ניתן לגלות קסם במקום שכבר מכירים, תובנה חדשה, ראייה חדשה כשמתבוננים מעיניים חדשות, לשנות את המבט ולא את התמונה. ראייה חדשה מתחוללת כאשר המוח נקי ממחשבות ומציפיות. להיות אמן פירושו לראות ולשמוע דקויות חדשות בידוע.
 
אפשר להפוך את החיים הפרטיים לאמנות.

לפעמים אפשר למצוא את הדומה לשלנו בבמקום אחר וזה מקסים אותנו.
 
 הקסם הבאנלי נמצא בכל מקום, באהבה, בתינוק שנולד, בפרח שנפתח. אפשר להיקסם ממראה הר או עץ או טבע וגם מנוף עירוני. קסם קיים בבתים ישנים או בתים שלנו או של אחרים, במיתולוגיות משפחתיות או עירוניות, בטקסי אכילה, בלבוש של אחרים או של דורות קודמים או עתידיים, במוסיקה ובאמנות בכלל, בתחנת רכבת מרכזית ובנמל תעופה, במיניות, בהתנהגות של אחרים, בפוליטיקה, בטקסים עתיקים ומודרניים, בחתונות ובלוויות. יש קסם במדע, במחקרים של כוכבים וגלקסיות, בצלילה למעמקי האטום וחלקיקיו, במחקרי המוח וברפואה חדשנית ובסיפורי מדע בדיוני.

הידע לא צריך להמית את רגש הפליאה. וגם המדען הספקן ביותר יכול להתרגש מהסדר של היקום, מכך שאף אחד אינו משגיח על היקום ועל מה שיש בו, גם לא איזה אל עם זקן ארוך, ובכל זאת העולם חי ורוקד. הדברים נעשים ואף אחד לא עושה. לא צריך לשאול למה ומדוע. דברים קיימים כי הם קיימים. 

 
הקסם קיים בחוויה ובתחושה ופחות במציאות ולכן ילדים מוקסמים יותר ממבוגרים. הם לא מחפשים היגיון והוכחות. הם מסתפקים בתחושת הקסם.
 
רוחניות היא לזהות את הקסם בחוויות קיימות.
 
הספר "השבת הקסם לחיי היום יום" של תומאס מור מספק דוגמאות רבות למציאת קסם בחיי יום יום.  


 

אפשר להתבונן בנוף אורבני קשוח כאילו הוא נוף חלומי.
מלמטה מגדלי עזריאלי מרוככים


  • תמונה לדוגמא
  • תמונה לדוגמא
  • תמונה לדוגמא
  • תמונה לדוגמא

חדש בשדה האופנה שכמעט כבר אי אפשר לחדש. ליידי גאגא ושמלת הבשר

קסם במשפחה. משפחה מכוערת וחיננית פרננדו בוטרו

תמונת עוגה

סרטן שד באמנות שרה דיס

תמונת עוגה

 

 

לחפור ולגלות עוד שכבות

בכל פעם שנדמה לי שאני כבר יודעת הכל, מגיע אירוע חדש שמאלץ אותי לגלות שאני צריכה לחפור עוד יותר עמוק, ומתגלה לי עוד שכבה פנימית כמו בארכיאולוגיה.

אני מגלה שאני שלא ראיתי מספיק את הכאב של הזולת, לא ראיתי מספיק את האהבה והרצון של הזולת.

שלמרות שנדמה לי שאני אדם נדיב אני עוד מגלה אצלי עוד שכבות של אגו ותחרותיות.
 
שמרוב רצון להיות שנונה ושלא יערימו עלי הסתתרו מפני אותן שכבות חלשות של הזולת, ציפור הנפש שלו והאהבה שלו.
 
אני מגלה נדיבות ואהבה של אחרים שמסתתרת מאחורי היהירות והתחרותיות שלהם.
 
שאני מפרשת דברים כאילו אני מותקפת באופן אישי במקום לראות בזה אתגרים שכולם עוברים אותם.
 
שאני ממשיכה להיפגע אם כי מנקודת ראות אחרת, סובלנית יותר כלפי וכלפי הזולת.
 
שאני מתחילה לאהוב מחדש את הילדה שהייתי והנערה שהייתי.
 

שאני רואה מחדש את הדברים הטובים לא מתוך רצון לשמור יהירות, אלא באמת. אני מתחילה לאהוב מחדש את עצמי, את הנדיבות שבי, האיכפתיות, העדינות, הסקרנות האינסופית, הרצון להתפתח, להבין ולשנות ולתרום וללמוד, את האנרגיה העצומה שמסתתרת בתוכי ואני מבטאת רק חלק קטן מתוכה וגם זה לא תמיד בצורה מועילה, את השמחה העצומה שבתוכי שאני לא מבטאת.

 
שהיקום אוהב אותי דרך כל מה שקיים בו ודרך האנשים שמזדמנים אלי.
 

שאין באמת אנשים משכמם ומעלה. שאותם אלו שהתפרסמו בהיסטוריה  היה להם מזל שהציבור בחר דווקא בהם. כלומר, כל אחד הוא בעל פוטנציאל לגאונות אם רק השני יראה את זה אצלם.
 

שדברים שלא התמודדתי אתם בעבר הם חסרי חשיבות לגבי ההווה. היום אני אדם אחר ואני מתמודדת טוב הרבה יותר עם אותם דברים שלא יכולתי להתמודד בעבר.

 
ואלו רק תובנות חלק מהתובנות.

 
 

מחוץ לבית

מה אפשר למצוא שם בחוץ? בעולם? בטיולים?

רחשים שמגיעים מתוך עצמך דרך הדרכים והחוויות. תחושת הרפתקה וסיכון מזכרת מהילדות, ריגוש למראה רכבות, מטוסים, נוער עם תרמילי יד נלהבים על תחושת הרפתקה,נוודים מודרניים. לראות עולמות חודשים,  יקומים חדשים, משהו שמעולם לא ראינו אולי וישנה את חיינו, תחושה של הבטחה, של כמיהה ושל געגועים ועצב והתלהבות, תחושה של חדש או של פריצה למשהו חדש. תחושה של גודל, רוחב, אינסוף, עושר.

הרפתקה היא גם בחוץ וגם בפנים, מסע חיצוני ופנימי גם יחד. לצלול פנימה עוד ועוד ולא לכבוש בבת אחת הכל. זה לא לעשות רושם על אחרים או על עצמנו שכבשנו עוד יעד. ו

זה לראות מקומות יפים, הרבה יופי.

זה לראות מנהגים חדשים, דמויות חדשות, בתים חדשים, מקומות חדשים, פולחנים וקרנבלים.

זה לחוש מנטאליות שונה במקום אחר, הבנה שיש עוד צורות מחשבה, למשל, נוודות כדרך חיים ולאו דווקא השתקעות בורגנית שממנה עפים ואליה חוזרים כמו אל קן, זמן שונה, התייחסות שונה לשעון, קצב איטי יותר או מהיר יותר, סוגים שונים של רוחניות במקומות לא צפויים, סובלנות מסוג שונה או פדנטיות שלא מוכרת במקומותינו כמו ללבוש עניבה וחליפה.  

זה להקשיב לשיחות נחמדות עם אנשי המקום, להקשיב לסיפורים מפתיעים, ללמוד עוד גוונים של אנושיות, לגלות חיים עמוקים ועשירים במקומות הכי פחות צפויים.

זה לחוות אינטימיות של רגע בין זרים שלעולם לא נשכחת.



לגלות גוונים חדשים של אמונות, של יופי, של עצמך, של עוד יכולת ליהנות, לקלוט, לשמוח, להתעצב, להתרחב התרחבות פנימית, לגלות גילוי עצמי נוסף.

מי שמתעניין בתחום ספציפי ימצא מענה לתחום שלו בצורה מורחבת יותר

זהו גם סוג של מדיטציה. לא מתמקדים בבעיות שבבית אלא בעולם אחר.

אחרי טיול כזה חוזרים הביתה ורואים את החיים בהקשר רחב יותר ומתבוננים אחרת על ההווי בתוך הבית.

ישנם מסעות תיירותיים, חווייתיים, ספורטיביים, מסעות של קניות, מסעות משפחתיים, וגם מסעות של תענוגות הדוניסטיות ונהנתניות ללא למידה וללא התפתחות, רק חוויה לאותו רגע.

אם רוצים טיול טוב כדאי לשאול  האם היית רוצה לטייל במקום כלשהו ואיפה  גם אם לא יהיה לך אף אחד לספר על כך, וגם אם לא תוכלי לצלם את זה.